"לפעמים פריצת דרך מתחילה באומץ להפסיק לשים פלסטר": על יזמות, פיצוח צורך ושינוי פרדיגמה בעולם הטיפול
דייב למלמן | מייסד "מציגים ומדברים" | פיתח שיטה ייחודית לביטול התניית הגמגום | מאמין שיזמות אמיתית מתחילה כשהפתרונות הקיימים פשוט לא מספיקים
מי אתה דייב למלמן?
דייב למלמן הוא יזם עצמאי, במאי תיאטרון ומאמן שחקנים בעברו, שהקים ב-2003 את "מציגים ומדברים". בלי מעבדות ענק ובלי גיוסי הון של מיליונים, הוא התחיל בסטודיו קטן שכור בקיבוץ ראש הנקרה בעלות של 300 ש"ח בחודש. מתוך עבודה מעשית מול מצלמה ואימון לביטחון עצמי של נוער וספורטאים, הוא זיהה תופעה מרתקת ששינתה את מסלול חייו המקצועי: היכולת לפרק את רפלקס הגמגום מן השורש במקום ללמד טכניקות שליטה והסתרה.
לאורך יותר משני עשורים הוא הפך ל"וואן מן שואו" יזמי - מניהול משרד, קופי ושיווק ועד פיתוח מתודולוגיית ליווי אינטנסיבית (מעטפת 24/6) שמציגה מעל 90% הצלחה, תוך התמודדות מול התנגדויות עזות של הממסד הטיפולי המסורתי.
דייב, התחלת כבמאי, קופירייטר ועבודה עם שחקנים מול מצלמה. איך בכלל מגיעים מעולם התיאטרון לטיפול בגמגום?
"האמת? לא יכולתי להיות שכיר. תמיד חיפשתי חופש תנועתי וידעתי שאני רוצה להיות עצמאי, גם במחיר של אי-ודאות. העסק המקורי שלי, 'מציגים ומדברים', התחיל כהצגות תיאטרון חינוכיות בבתי ספר ומתנ"סים יחד עם אשתי, ומשם עברתי להדריך נוער בסיכון וילדים עם קשב וריכוז. הרעיון היה להשתמש בכלים תיאטרליים, בהעמדה מול מצלמה ובשיטת 'Fake it till you make it' כדי לבנות ביטחון עצמי.
ואז קרה משהו לא מתוכנן: הגיעו אליי שני ספורטאים שבאו נטו לעבוד על ביטחון עצמי, ובמקרה שניהם גמגמו. תוך כדי העבודה התיאטרלית והכניסה לדמות, הגמגום שלהם פשוט נעלם. 2 מתוך 2. עוד לא הבנתי לעומק את המנגנון הנוירולוגי או הפסיכולוגי, אבל הבנתי שיש כאן משהו ענק שלא קיים בחוץ. ישבתי במטבח של השכן שלי ואמרתי לעצמי: 'זהו, אני הולך לעבוד עם מגמגמים'. פרסמתי מודעה מקומית בעיתון בצפון, פתחתי אתר בסיסי, והודעתי לעולם."
דייב למלמן - גמגום בלשון עבר
לצאת בהצהרה כזו מול עולם מקצועי שלם זה חתיכת סיכון. מה הבנת על הבעיה שהשוק המסורתי פספס?
"הבנתי שרוב הפתרונות הקיימים בשוק הם 'טיפולי פלסטר'. קלינאות תקשורת מסורתית מלמדת אנשים איך לשלוט בדיבור, איך לקחת אוויר, איך לעקוף את המילה - כלומר, מלמדים אותם איך לחיות לצד הגמגום ולהסתיר אותו.
ביזמות, השאלה הכי חשובה היא: 'האם אנחנו פותרים את הבעיה הנכונה?'. הבנתי שגמגום הוא לא פגם במיתרי הקול או בעיה מוטורית בלבד, אלא רפלקס התנהגותי מותנה שיושב על פחד ובושה. מגמגם משקיע כמויות אדירות של אנרגיה מתחת לפני השטח כדי שלא ישמעו שהוא נתקע. במקום ללמד אותו לדבר לאט או לנשום בצורה מאולצת, המטרה שלי הייתה למסס את רפלקס הכנת הדיבור ואת הבושה. ברגע שההתניה מבוטלת והדיבור חוזר להיות ספונטני וטבעי, אין צורך בתרגילים לכל החיים."
בתחילת הדרך השתמשת במצלמות, כרטיסי זיכרון ותוכנות דיבוב. היום הטיפול מבוסס כמעט כולו על שיחה. איך נראה תהליך הדיוק של המוצר?
"זה בדיוק תהליך של התאמת מוצר-שוק (Product-Market Fit). בהתחלה חשבתי שהמצלמה והעזרים הטכנולוגיים הם העיקר. עם הזמן הבנתי שהטכנולוגיה הייתה רק פיגום - המהות האמיתית היא השיחה, פירוק החסמים והמעטפת.
עד 2014 זרקתי את כל הציוד לפח. עברתי למודל של שיחות עומק ומעטפת ליווי הדוקה של 24/6. מטופל אצלי מקבל לפעמים 2-3 שיחות ביום כדי לתפוס את ההתניה ברגע האמת. הבנתי שכדי להביא תוצאה של מעל 90% הצלחה, אני לא יכול להיות פס ייצור המוני. הורדתי את כמות המטופלים ל-3-4 בחודש, אבל נתתי להם ליווי טוטאלי שמקצר את משך התהליך מ-16 שבועות לכ-8 שבועות כיום."
עברת לא מעט מהמורות בדרך - שנת קורונה, מלחמה בצפון שחייבה מעבר קליניקה, ואפילו קמפיינים אגרסיביים של מתחרים שניסו לעצור אותך. איך מתמודדים עם משברים כאלה כעסק של אדם אחד?
"כשאתה מביא פתרון שמאתגר פרדיגמה שלמה, יהיו אנשים שההצלחה שלך תאיים עליהם. הזמנתי בעבר בכירים מהתחום אליי הביתה כדי להסביר את השיטה ולשתף פעולה, אבל גיליתי שלא כולם רוצים שהבעיה תיפתר לחלוטין - כי יש תעשייה שלמה שמתפרנסת מניהול הבעיה לאורך שנים.
חטפתי כתבות מכפישות וטרור עסקי. בהתחלה זה ריסק אותי, נאלצתי לקצץ בעלויות ולצמצם עובדים, במיוחד בתקופת הקורונה כשהיה קשה להעביר תהליך כזה בזום. אבל הלקח היזמי הכי גדול שלי היה לא להיבהל מהרעש. ברגע שאתה בטוח בערך של מה שאתה נותן ורואה את האנשים שמפסיקים לגמגם וחוזרים לחיות - השוק מבין לבד. בדיעבד, אפילו הכתבות המגמתיות הפכו למסננת שיווקית מעולה: מי שחיפש תירוץ לא לבוא לא בא, ומי שהגיע - הגיע בבשלות מוחלטת לפתור את הבעיה מהשורש."
אם יזם צעיר בטכניון יושב עכשיו מול רעיון חדש ומתלבט לגבי השוק, מה הטיפ הכי חשוב שלך אליו?
"צאו לשטח, תשאלו שאלות ואל תפחדו לערער על הדרך שבה כולם פועלים. לא כל פריצת דרך מתחילה מהמצאה של טכנולוגיה מורכבת מאפס. לפעמים היא מתחילה באומץ להסתכל על בעיה ישנה, לזהות שהפתרונות המקובלים פשוט לא עובדים מספיק טוב, ולבנות מודל שמתאים למציאות האמיתית של האנשים.
והכי חשוב: תתמקדו בערך ולא ברעשי הרקע. כשאתם פותרים בעיית שורש אמיתית - המציאות תמיד תדבר בעד עצמה."
על מרכז היזמות t:hub
מרכז היזמות והחדשנות של הטכניון (t:hub) פועל במטרה לקדם חשיבה יזמית, חדשנות פורצת דרך ויכולת לפתור בעיות מורכבות בעולם האמיתי בקרב סטודנטים, חוקרים ובוגרי הטכניון.
בין אם אתם מפתחים מיזם טכנולוגי מתקדם, בוחנים מודל עסקי חדשני או מחפשים לתרגם רעיון לשינוי משמעותי בשטח - תוכניות היזמות של t:hub מלוות אתכם משלב זיהוי הצורך ועד להוכחת היתכנות ויישום.